אתאיזם יכול להיות ייחודי מאוד לכל אדם. בעוד שדתות מאחדות ת חבריהן על ידי אמונות והתנהגות ייחודית משותפת, אתיסטים מאוחדים בסך הכל על ידי חוסר האמון באלים. המחסור באמונה באלים יכול לבוא בצורות שונות. ישנם אתאיסטים המאמינים בחוזקה כי אין אלוהים; אחרים פשוט אינם משוכנעים בעובדה שהוא קיים. בנוסף לכך, אתאיסטים שונים מאמינים במגוון רחב של אידיאולוגיות ופילוסופיות שונות.

האתאיסטים הם אחד המיעוטים אשר גדלים בקצב הכי מהיר ברחבי העולם, ויותר ויותר אנשים בוחרים להביע את דעותיהם בציבור במקום להסתיר את חוסר אמונתם הדתית מקהילותיהם. במקרים מסויימים, הצהרה פומבית של אתאיזם עלולה להוביל לנידוי חברתי מצד חברים ומשפחה; במקרים אחרים, הודאה באתאיזם עלולה להיות מסכנת חיים.

חברי תנועות זכויות-אדם אתאיסטיות יכולים להיות מעוניינים בזכות לגדל את ילדיהם ללא השפעת הדת בבתי הספר. הם יכולים לפעול למען ביטחון האתאיסטים בחברות דתיות אדוקות. הרבה אתאיסטים פועלים גם למען הגנה על זכויות האדם של אנשים רבים, ללא תלות באמונות הדתיות שלהם.

כל זה אומר שלא קיימת "תנועה אתאיסטית" אחת ויחידה.

לתנועה האתאיסטית פנים רבים, ולכל אחד מהם קיימת ההזדמנות וקיים החופש לגרום לשינוי אשר הוא מייחל לו. כמו שהמחסור באל יכול להוביל לפילוסופיות חיים שונות אשר מהללות ייחודיות ומחשבה חופשית - הכוח של תנועות אתאיסטיות בא מגיוון הדעות והאנשים בהן.

כל זה אומר שאין ייצוג אחד ויחיד של אתאיזם. אף אדם בודד לא פועל "נכון" או "טוב ויתר" בצורה כלשהי מכל אחד אחר. אין תורה שחובה לפעול לפיה ואין אמונה שחובה להאמין בה.

זה אפשרי ואפילו עדיף ליצור איחוד בלי להכליל את תכונות הקבוצה ולכפות על כל חבריה הגדרה שאינה תמיד מדייקת. על ידי עידוד הגיוון בקהילה האתאיסטית, יש לכל אחד מאיתנו החופש לפעול לשינוי בדרכנו המיוחדת.